זמן קריאה: 11 דקות
בוגרי קורס שקונים ציוד סנפלינג לבד חוזרים שוב ושוב על אותה טעות, וקונים רתמה, מכשיר וחבל כל אחד לחוד בלי לבדוק שהם מתאימים זה לזה. הטעות מתגלה על שפת המצוק, כשחבל עבה מדי נתקע בתוך מכשיר גלישה קומפקטי והידיים מתעייפות עוד לפני אמצע הירידה. בגלישת מצוקים כל הפריטים האלה עובדים כערכה אחת, ולכן בוחרים כל פריט חדש לפי מה שכבר נמצא בתיק. כדאי לדעת מה חייב להיכנס לערכה הראשונה ואיך קוראים את סימוני התקן, ומה לא קונים יד שנייה בשום מקרה.
עיקרי הדברים
- רתמה, מכשיר, טבעות וחבל עובדים כערכה אחת, ורכיב שלא מתאים לשאר מסכן את כל הירידה
- לגלישת מצוקים משתמשים בחבל סטטי או חצי-סטטי, כי חבל דינמי נמתח ומקפיץ את הגולש
- גולש עצמאי צריך לשאת ארבע טבעות נעילה תקניות בכל יציאה לשטח
- חבלים, רתמות ורצועות קונים רק חדשים ועם תיעוד יצרן מלא
- קוטר החבל צריך להיות בטווח שיצרן המכשיר מאשר, אחרת החבל נתקע או שהבלימה נחלשת
תוכן עניינים
מוצרים נבחרים
איזה ציוד סנפלינג צריך לקנות כדי לגלוש מצוקים בבטחה?
כדי לגלוש מצוקים בבטחה צריך ציוד סנפלינג שממלא חמישה תפקידים, וכל תפקיד נשען על פריט אחר בתיק. הרתמה מחזיקה את הגוף ומכשיר הגלישה מווסת את החיכוך, טבעות הנעילה מחברות בין הרכיבים והחבל נושא את הירידה, ופרוסיק על חבל עזר משמש גיבוי אם היד משחררת אחיזה. גם רתמה וחבל חדשים לגמרי לא מספיקים לירידה כשאחד מהפריטים האחרים חסר. רתמת גלישה מרופדת בנויה לישיבה ממושכת בתלייה, ורתמת טיפוס ספורטיבי קלה לא תומכת באגן לאורך זמן. מכשיר הגלישה צריך להתאים לקוטר החבל שקניתם, וטבעת הנעילה צריכה שער שננעל ולא נפתח בדחיפה. גם חוזר משרד החינוך לפעילויות טיפוס וגלישה דורש ציוד עם תו תקן אירופי או אמריקאי מוכר ובדיקה של הציוד לפני כל פעילות.
מה כוללת ערכת סנפלינג שמתאימה לקנייה אחרי קורס?
ערכת סנפלינג לבוגרי קורס מתחלקת לשלושה חלקים, אחד לגולש עצמו, אחד לתחנה ולעיגון ואחד לגיבוי ולתפעול. בוגרים רבים מעמיסים גלגלות ומכשירי עלייה יקרים שלא צריך במסלולים בסיסיים, או חוסכים ברצועות עיגון ומגיעים לאלתורים בשטח. על הגולש עצמו יושבים רתמת מותן מרופדת ומכשיר גלישה שמתאים לחבל עם שתי טבעות נעילה, וקסדה לסנפלינג מגינה עליו מאבנים שמתדרדרות מלמעלה. לתחנה צריך שתי רצועות עיגון מפוליאסטר או מדינמה באורכים שונים ושתי טבעות נעילה נוספות שמחברות אותן לעיגונים.
לגיבוי ולתפעול נכנסים לתיק מיתר עזר לקשירת פרוסיק וכפפות עבודה שעומדות בחום החיכוך, וגם תרמיל לחבל ששומר עליו מקשרים ומשפשוף באבן גיר חדה. תנאי השטח קובעים מאילו חומרים תהיה הערכה. בקניונינג ובמסלולים רטובים הציוד נרטב שוב ושוב, ולכן בוחרים רצועות וחבל שסופגים מעט מים, ואילו במסלולים יבשים במדבר חשובה יותר העמידות לשחיקה באבק ובסלע חד. לפני ירידה לערוץ עמוק שבו האור נגמר מוקדם כדאי לארוז גם פנס טקטי אמין, למקרה שתתעכבו בתחנה יותר מהמתוכנן.
איך בוחרים ציוד סנפלינג מקצועי בלי להעמיס פריטים מיותרים?
ציוד סנפלינג מקצועי בוחרים לפי המסלולים שאתם עושים וכמה פעמים אתם יוצאים, ולא לפי תוויות שיווקיות או רשימות ציוד ארוכות. גולש שיוצא כמה פעמים בשנה צריך ציוד פשוט עם חלקי מתכת מסיביים שלא נשחקים מהר, וכמה שפחות מנגנונים נעים שחול ואבק יכולים לתקוע. מובילי מסלולים שגולשים כל שבוע שוחקים את הציוד מהר יותר, ולכן הם צריכים רכיבים שמחזיקים בחיכוך גבוה ורתמה עם נקודות קשירה מחוזקות. פריט שלא עוזר בעיגון, בגלישה או בחילוץ עצמי נשאר בבית, כי כל משקל מיותר מכביד בהליכה לערוץ ומסבך את העבודה בתחנה.
חבל סטטי או דינמי לסנפלינג ולגלישת מצוקים
לגלישת מצוקים משתמשים בחבל סטטי או חצי-סטטי, כי חבל דינמי נבנה לטיפוס ספורטיבי ונמתח הרבה תחת משקל הגולש. החבל הדינמי בולם נפילה של מטפס בזכות הגמישות שלו, אבל בירידה הגמישות הזאת מקפיצה את הגולש ומקשה עליו לעבור את שפת המצוק, וגם מגבירה את השפשוף בסלע. את קוטר החבל קובע המכשיר, ולכן לפני הקנייה בודקים בהוראות היצרן של מכשיר הגלישה איזה טווח קוטרים הוא מקבל. המעטפת החיצונית צריכה להיות צפופה, כי אבן הגיר החדה של מצוקי הארץ שוחקת אותה בכל ירידה.
איך לקבוע את אורך החבל למסלולים בישראל?
אורך החבל נקבע לפי המפל הגבוה ביותר במסלול, ועוד תוספת לבניית התחנה ולקשרים ולעקיפת מכשולים בדרך. לפני הגלישה הראשונה בכל תחנה מוודאים שהחבל מגיע עד הקרקע, ומסמנים בבירור את האמצע שלו כדי שלא תגלשו על קצה קצר מדי. קצוות שנחתמו בחום שומרים על המעטפת ועל הליבה שלא ייפרמו.
איזה אמצעי חיכוך נותן את השליטה המרבית בירידה?
את השליטה הטובה ביותר בירידה נותן מכשיר גלישה שמאפשר לווסת את המהירות בתנועה חלקה ולעצור עד הסוף בלחיצה קלה של כף היד. החיכוך בתוך המכשיר הופך את האנרגיה של הירידה לחום, ולכן גוף המתכת צריך לפזר את החום בלי לפגוע בסיבי החבל. בשטח פוגשים בעיקר שני סוגים, מכשירי שמינית ומכשירי צלחת בתצורת טוברו. השמינית בנויה מגוף מתכת מסיבי שעומד בחום, אבל בירידות ארוכות היא נוטה לסלסל ולפתל את החבל. מכשיר צלחת מעביר את החבל ישר ובלי פיתול ומפזר את החום באופן אחיד, והוא עובד עם חבל יחיד או כפול.
כשל נפוץ בשטח מתחיל כשמשחילים לתוך מכשיר גלישה קומפקטי חבל עבה מהטווח שהיצרן כתב. הוא נתקע והגולש נאלץ לדחוף אותו בכוח לתוך המכשיר, והידיים מתעייפות הרבה לפני סוף הירידה. חבל דק מדי במכשיר עם חריצים רחבים עושה את הנזק ההפוך, כי הבלימה נחלשת והגולש צריך ללחוץ חזק מאוד כדי לעצור.
רתמת סנפלינג שלא לוחצת בתלייה ממושכת
רתמת סנפלינג לגלישה צריכה רצועת מותן רחבה ומרופדת עם תמיכה לגב התחתון, כדי לפזר את משקל הגוף בזמן ישיבה ממושכת בתלייה. רתמת טיפוס צרה ומינימליסטית לוחצת על הירכיים ועל המפשעה כשנשארים תלויים זמן רב, למשל בבניית תחנה באמצע ירידה, ומקשה על זרימת הדם ברגליים. נקודת החיבור המרכזית ברתמת גלישה יושבת מעט גבוה, וכך הגוף לא מתהפך לאחור כשנושאים תרמיל כבד בירידה. האבזמים בחגורה וברגליים ננעלים אוטומטית או בהשחלה כפולה, כדי שהרצועה לא תחליק גם כשהבד רטוב. גם בהדרכות לעבודה בגובה של אגף הפיקוח על העבודה המדריך חייב לבדוק לפני התרגול שערכת הציוד שלמה ותקינה וכוללת לפחות קסדה ורתמת בטיחות וחבל עבודה.
לפני שקונים רתמה, לבשו אותה מעל בגדי שטח, הדקו את הרצועות מעל עצמות האגן ובדקו שהיא לא זזה כלפי מעלה כשמושכים אותה חזק. לירידה שנמשכת אל תוך הערב כדאי להצמיד לרתמה גם פנס קטן או מהבהב אדום כמו אלה שבקטגוריית ציוד ביטחון.
כמה טבעות נעילה צריך ואיך נמנעים מעומס צולב?
גולש עצמאי צריך ארבע טבעות נעילה, כדי שלא ייאלץ לפרק רכיב מאובטח באמצע הירידה כשהוא צריך טבעת לפעולה אחרת. טבעת רחבה בצורת אגס (HMS) מחברת את מכשיר הגלישה לרתמה ומשאירה לו מקום לזוז, וטבעת נוספת מחברת לרתמה את הפרוסיק שמשמש גיבוי. שתי הטבעות האחרות נשארות לתחנה ומחברות את רצועות העיגון לנקודות העיגון בראש המצוק. כל טבעת נעילה בנויה לשאת את העומס לאורך הציר הארוך שלה, ושם היא החזקה ביותר.
עומס צולב (Cross-Loading) נוצר כשהטבעת מסתובבת והעומס נופל לרוחב השער במקום לאורך הגוף שלה. במצב כזה הטבעת חלשה בהרבה, ולכן היא עלולה להישבר תחת מכה שבכיוון הנכון הייתה עומדת בה. במסלולים יבשים עם הרבה אבק וחול עדיף להשתמש בטבעות עם נעילת הברגה ידנית, כי גרגרים שנכנסים לקפיץ של נעילה אוטומטית יכולים לתקוע אותה פתוחה.
בדיקת הנעילה לפני שעוברים את שפת המצוק
בבדיקת הנעילה לוחצים על שער הטבעת כדי לוודא שההברגה נסגרה עד הסוף ושהשער לא נפתח בדחיפה. ודאו גם שהטבעת עומדת לאורכה ושאין עומס על השער, ושהשער פונה הרחק מהסלע כדי ששפשוף באבן לא יפתח את ההברגה בזמן הירידה.
מה זה פצל ולמה השם הפך למילה נרדפת לציוד גלישה?
המילה פצל באה מהמותג הבינלאומי Petzl, ובפי מטיילים רבים בישראל היא הפכה לשם של כל מכשיר גלישה כמו שג'יפ הפך לשם של כל רכב שטח. שם של יצרן מוכר לא מחליף בדיקה של המפרט, וגם מכשיר מצוין ייכשל אם מכניסים לו חבל בקוטר שהיצרן לא אישר או משתמשים בו לעבודה שהוא לא נבנה בשבילה. לכן בודקים על כל פריט את סימון התקן ואת טווח הקוטרים שכתוב בהוראות, ולא סומכים על השם שמופיע על הגוף.
האם מותר לרכוש ציוד סנפלינג מיד שנייה?
טקסטיל לסנפלינג לא קונים יד שנייה, כי אי אפשר לדעת מה עבר על חבל או רתמה לפני שהגיעו אליכם. סיבי ניילון ופוליאסטר נחלשים מקרינת UV וממגע עם חומצה, שמנים או תרסיס נגד יתושים, והנזק לא משאיר סימן שרואים מבחוץ. גם נפילה קשה בעבר עלולה למתוח את הסיבים הפנימיים של חבל מעבר לגבול האלסטיות שלהם ולהחליש אותו בעומס הבא. חלקי מתכת מיד שנייה אפשר לשקול רק אחרי בדיקה יסודית, אם אין בהם עיוות או חריצים עמוקים שהחבל חרץ ואם השער נסגר בקלות בלי שמן שמסתיר תקיעה. ציוד בלי היסטוריית שימוש מושבת מיד.
סימוני התקן שצריכים להופיע על ציוד סנפלינג
ציוד סנפלינג מקצועי נושא סימוני תקן שמוטבעים על גוף המתכת ותפורים בתווית של הרתמה, ולא רק מודפסים על האריזה. הסימון שמחפשים הוא תו תקן אירופי (סימון CE ומספר תקן EN לציוד טיפוס וגלישה) או תו תקן אמריקאי מוכר, ופריט שהסימון לא מופיע עליו עצמו לא מתאים לסנפלינג. על טבעת נעילה מוטבעים גם ערכי חוזק לשלושה כיווני עומס, והפער בין הציר הארוך לבין רוחב השער מראה כמה מסוכן עומס צולב. על החברה, שפועלת מאז 2001 ומספקת ציוד גם לצה"ל ולמשטרת ישראל, אפשר לקרוא בעמוד אודות חברת פרו-טרק.
תחזוקת ציוד סנפלינג אחרי כל יציאה
שמש ישירה וגרגירי חול שחודרים לסיבים שוחקים את ציוד הגלישה, וגם ארון לח וסגור מזיק לו. גרגירי קוורץ שנכנסו למעטפת חותכים את הסיבים הפנימיים כמו להבים זעירים בכל פעם שהחבל מתכופף תחת משקל הגולש. אחרי כל יציאה שוטפים את החבל והרתמה במים מתוקים ופושרים בלי חומרי ניקוי, לפי הוראות היצרן, ומייבשים אותם בצל ובמקום מאוורר ולא בשמש או ליד מקור חום. את החבל מאחסנים פרוק בתוך שק ייעודי ובלי קשרים הדוקים, רחוק ממקורות חום ומחומרים כימיים.
בדיקת החבל והרתמה אחרי כל ירידה
כשמעבירים את כל אורך החבל בין האצבעות מחפשים שקע בליבה, מקום שבו החבל דק יותר או מעטפת שנפרמה. ברתמה בודקים את תפרי האבטחה, שתפורים בחוט בצבע שונה מהרצועה, ומוודאים שאין בהם סיבים קרועים ושאין שחיקה בנקודות החיבור.
ציוד סנפלינג לפי סוג המסלול והפעילות
הטבלה מחלקת את הגלישה לארבעה סוגי פעילות, ולכל אחד מהם מתאימים חבל, מכשיר ותחנה אחרים ונקודת כשל שכדאי להכיר מראש.
| מתאר פעילות | חבל נדרש | אמצעי חיכוך מומלץ | מערך עיגון ותחנה | נקודת כשל שכיחה |
|---|---|---|---|---|
| גולש מתחיל במסלול יבש | חצי-סטטי בקוטר שהמכשיר מאשר | צלחת טוברו ממתכת עבה | 2 רצועות עיגון עם 2 טבעות נעילה | חוסר התאמה בין עובי החבל לחריצי המכשיר |
| מוביל מסלול בקניון עמוק | חצי-סטטי קל לנשיאה בקוטר שהמכשיר מאשר | צלחת מרובת חריצים | רצועות דינמה וטבעות הברגה מסיביות | עומס צולב על שער הטבעת במעבר שפה |
| קניונינג ומסלולים רטובים | חבל ייעודי שאינו שוקע במים | מכשיר שמינית ייעודי לקניונינג | רצועות פוליאסטר עמידות מים וטבעות אל-חלד | אובדן חיכוך במכשיר עקב רטיבות ובוץ |
| עבודה בגובה וצוותי חילוץ | חבל סטטי לעבודה ולחילוץ | מכשיר בלימה אוטומטי ייעודי | עיגוני פלדה תקניים ומשולש כוחות | שחיקת מעטפת סיבים על שפות בטון וסלע חדות |
ההבדלים בטבלה מראים שגולש שעובר ממסלול יבש לקניון רטוב לא יכול לקחת איתו את אותה ערכה בלי לבדוק כל פריט מחדש.
באיזה סדר בוחרים ערכה ובודקים אותה לפני גלישה?
כשבוחרים ערכת גלישה, סימון התקן וההתאמה בין קוטר החבל למכשיר קובעים לפני כל שיקול אחר. אחריהם באה הנוחות של הרתמה בישיבה ממושכת, ורק אחר כך שוקלים משקל ונפח לפי אורך ההליכה ובסוף מוסיפים אביזרים נלווים. לפני כל ירידה בודקים שהעיגון יציב ושהחבל מגיע עד הקרקע, נועלים את הטבעות ובודקים אותן בלחיצה ומוודאים שהחבל עובר במכשיר בכיוון הנכון. חוזר משרד החינוך מחייב שמדריך או מי שהוסמך על ידו יבדוק כל גולש לפני שהוא מתחבר לחבל, וכדאי לאמץ את ההרגל הזה גם בקבוצת חברים.
מוצרים נוספים שכדאי להכיר
שאלות נפוצות
מה צריך לקנות מיד אחרי קורס סנפלינג?
הערכה הבסיסית כוללת רתמת מותן מרופדת לגלישה ומכשיר גלישה שמתאים לחבל, קסדה נגד נפילת אבנים ו-4 טבעות נעילה, וגם 2 רצועות עיגון ומיתר לקשירת פרוסיק. עם הציוד הזה אפשר לצאת עצמאית למסלולים פשוטים בלי לאלתר בשטח.
האם מותר להשתמש בחבל טיפוס לסנפלינג?
לא מומלץ, כי חבל טיפוס הוא חבל דינמי שמתארך הרבה תחת משקל הגולש ומקפיץ אותו בירידה. ההתארכות הזאת שוחקת מהר את סיבי החבל על שפת המצוק ומקשה לשלוט במכשיר הגלישה.
איזה ציוד חובה לסנפלינג במסלול יבש?
במסלול יבש חובה להצטייד ברתמה מרופדת ובאמצעי חיכוך, בחבל חצי-סטטי באורך שמתאים למפל הגבוה במסלול ובמיתר גיבוי מסוג פרוסיק, וגם בטבעות נעילה תקניות וברצועות עיגון לבניית תחנה. בלי רצועות עיגון ייעודיות אי אפשר לחבר את החבל לעוגנים בשטח בצורה בטוחה.
כמה טבעות נעילה צריך להחזיק בתיק?
החזיקו לפחות 4 טבעות נעילה תקניות בכל יציאה לשטח. שתיים מיועדות לחיבור אמצעי החיכוך ומנגנון הפרוסיק לרתמת הגולש, ושתי טבעות נוספות נדרשות לחיבור רצועות העיגון בתחנת הגלישה.
האם ציוד טיפוס מתאים לגלישת מצוקים?
טבעות ואמצעי חיכוך מסוימים מתאימים לשני התחומים, אך רתמות טיפוס ספורטיבי אינן מיועדות לישיבה ממושכת על חבל ועלולות ליצור לחץ מסוכן על כלי הדם בירכיים. גלישת מצוקים דורשת רתמה רחבה ומרופדת המותאמת לתלייה רציפה.
איך יודעים מתי חבל סנפלינג פסול לשימוש?
חבל נפסל מיד כשמעטפת הסיבים נשחקת וחושפת את הליבה, כשמרגישים שקע או בליטה לאורך החבל או אחרי מגע עם חומרים כימיים ושמנים. חבל שספג נפילה קשה או מכת עומס חריגה מושבת גם אם אין עליו פגיעה גלויה.
כל כמה זמן צריך להחליף רתמת סנפלינג?
כל יצרן קובע לרתמה שלו אורך חיים מרבי ממועד הייצור גם בלי שימוש, כי הסיבים מתיישנים עם הזמן, ואת המספר המדויק מוצאים בהוראות של אותו דגם. אם התפרים נשחקו, סיבים נקרעו או חגורת המותן נפגעה, מחליפים את הרתמה מיד.
על PRO-TREK
אנחנו חברה ישראלית שנוסדה ב-2001 בחיפה, שמייבאת, מייצרת ומשווקת ציוד טקטי, מחנאות, צלילה, דייג, בטיחות בעבודה וחירום. אצלנו תמצאו מתפרה ומעבדת תיקונים משלנו, וגם מחלקת מיתוג והדפסה. אנחנו מספקים ציוד לחנויות דייג וצלילה, מטווחי ירי, חנויות מטיילים, רשויות מקומיות, צה"ל, משטרת ישראל ומשרדי ממשלה, ומייצאים גם לאירופה.
שד' ההסתדרות 189 א', מפרץ חיפה. 04-872-3163